בזמן שהייתי בלנדמרק אדיוקיישן היתה שם אישה,כבת 36. היה לה אח שברח מהבית בגיל 20. בשנים שלאחר מכן היא ובני משפחתה סבלו מאד והאשימו אחד את השני כל יום בגלל מה שקרה. הם גם האשימו את האח על שגרם לכל כך הרבה סבל לכולם. בנקודה מסוימת בפורום של לנדמרק היא ניהלה שיחה עם מנחה הפורום בה היא הבינה שמאחורי כל הכעס וההאשמה שהיא הרגישה כלפי אחיה, הייתה פשוט אהבה. זה היה כמעט מיידי. ברגע אחד היא אמרה שהיא לא תוכל להתגבר על זה ואילו אחר כך היא פשוט ירדה מזה וקרנה מאהבה לאחיה. למרות שלא היה לה שום מושג איפה אחיה נמצא , הייתה לה שלוה. השוק האמיתי היה שאני עברתי את הסמינר יחד איתה והיא לקחה על עצמה לחפש את אחיה והיא מצאה אותו לאחר שני ימי חיפושים. לי זה נראה קצת כמו נס, לא במובן הרוחני אלא במובן שהעקשנות שלה לגבי אחיה מנעה ממנה לנסות לחפש אותו ותוך רגע היא נהייתה חופשייה.
הסיפור השני הוא על אישה שסיפרה שהיא איבדה את בעלה בתאונה והורי בעלה זרקו אותה ואת ילדיה מהבית. לאור הנסיבות האלה היא הקדישה את עצמה לעתיד ילדיה ועבדה ללא לאות במשך שנים כדי להבטיח שהם יוכלו ללמוד בקולג. היא עבדה כל כך קשה ועשתה את זה כל כך טוב שאחד מילדיה עכשיו רופא והשני מבקר פנים. גם לאחר כל זאת היא האשימה את חותניה על שהרסו את חייה. אני הייתי שם כשהיא סלחה באמת לחותניה על היחס שלהם אליה וצלצלה אליהם וביקשה שיחזרו לחיים שלה ושל ילדיה. בכנות, בזמן שהיא סיפרה את הסיפור, זה נראה בלתי הגיוני שהיא תעשה את זה. נראה שהיא לא תוותר על הכעס עליהם אבל בשיחת הטלפון היא בהחלט ויתרה.
בכנות, דברים כאלה קורים כל הזמן כשאנשים עוברים את הפורום של לנדמרק . זה ממש מדהים! אין לי שום ספק כשהם מדווחים על96% אישור מלקוחותיהם. ועכשיו, לאחר שאמרתי את כל זה, אולי אחזור ואעבור שוב קורס בלנדמרק אדיוקיישן
